שכונות, רחובות ואתרים
"שער הברון"
בצומת הרחובות ז'בוטינסקי והברון הירש ניצבת אנדרטה לזכר ביקורו ופועלו של הברון רוטשילד בפ"ת.
בשנת 1892 קיבל הברון רוטשילד תחת חסותו את האיכרים בעלי הנחלאות בפ"ת. הם היו 28 משפחות. ביתר התושבים המשיכו לתמוך במידת מה חובבי ציון. העשרים ושמונה מסרו את נחלותיהם ונכנסו לעבוד במשק הכללי של הברון תוך קבלת משכורת קבועה. פקידות הברון הביאה שני מאנג'ים ומחרשת קיטור אחת, והוחל בחריש כללי של הנחלה. נרכשו כלי עבודה חקלאיים, עגלות, 65 זוגות סוסים.
באדמות ניטעו כרמי גפנים, עצי תות, שקדים ותאנים, נזרעה חיטה וניטעו חורשות אקליפטוסים לאורך חופי הירקון והביצה. תחילה הלך הכל למישרין, אולם כאשר החלה תחלופה של פקידים, מנהלי עבודה ואדמיניסטרטורים, החלה ההידרדרות. הפקידים החמירו בדרישות משפילות, כמו מפקד בוקר של האיכרים. על כל איכר היה להתייצב בבוקר לפני פקיד הברון לפני תחילת העבודה, וזה שאיחר - נשלח לביתו. יחד עם זאת הנוהג לחיות על חשבון הברון הביא לתופעות לא סימפטיות גם בין האיכרים, כמו התרפסות בפני הפקידות.
יש לציין, כי רוב הפתח תקוואים השיבו מלחמה לרוח הזרה של הפקידות, שהחדירה צרפתיות למושבות. סייעה להתנגדות זו העובדה, שמספר גדול של תושבים לא נתמך ע"י הברון.
מתוך: מאיר אהרוני, 1991, אישים ומעשים בפתח-תקוה והסביבה.
בשנת 1892 קיבל הברון רוטשילד תחת חסותו את האיכרים בעלי הנחלאות בפ"ת. הם היו 28 משפחות. ביתר התושבים המשיכו לתמוך במידת מה חובבי ציון. העשרים ושמונה מסרו את נחלותיהם ונכנסו לעבוד במשק הכללי של הברון תוך קבלת משכורת קבועה. פקידות הברון הביאה שני מאנג'ים ומחרשת קיטור אחת, והוחל בחריש כללי של הנחלה. נרכשו כלי עבודה חקלאיים, עגלות, 65 זוגות סוסים.
באדמות ניטעו כרמי גפנים, עצי תות, שקדים ותאנים, נזרעה חיטה וניטעו חורשות אקליפטוסים לאורך חופי הירקון והביצה. תחילה הלך הכל למישרין, אולם כאשר החלה תחלופה של פקידים, מנהלי עבודה ואדמיניסטרטורים, החלה ההידרדרות. הפקידים החמירו בדרישות משפילות, כמו מפקד בוקר של האיכרים. על כל איכר היה להתייצב בבוקר לפני פקיד הברון לפני תחילת העבודה, וזה שאיחר - נשלח לביתו. יחד עם זאת הנוהג לחיות על חשבון הברון הביא לתופעות לא סימפטיות גם בין האיכרים, כמו התרפסות בפני הפקידות.
יש לציין, כי רוב הפתח תקוואים השיבו מלחמה לרוח הזרה של הפקידות, שהחדירה צרפתיות למושבות. סייעה להתנגדות זו העובדה, שמספר גדול של תושבים לא נתמך ע"י הברון.
מתוך: מאיר אהרוני, 1991, אישים ומעשים בפתח-תקוה והסביבה.