שכונות, רחובות ואתרים

ב-1921 נחתם הסכם בין נציגי המושבה פ"ת וחברת יק"א, לפיו התחייבה החברה להמציא לאיכרי פ"ת 20 אלף לירות מצריות, כדי להעבירם לממשלה שתניח מסילת ברזל בין פ"ת לראש העין, בה עברה המסילה הארצית. על איכרי פ"ת הוטל להחזיר את הסכום תוך 18 שנה בריבית של 6% . עיקר ייעודה של המסילה היה הובלת הפרי מפרדסי המושבה לנמל יפו. עבודת הסלילה נמסרה למשרד לעבודות ציבוריות, אשר הפך במשך השנים לסולל בונה. "המשרד" מסר את העבודה הזו לגדוד העבודה ע"ש יוסף טרומפלדור, שחבריו התמקמו בתל אפק, בין שרידי המצודה.
כל זמן שלא קיים היה הכביש ת"א-פ"ת, שימשה המסילה נאמנה את תנועת הרכבות, שהובילו לפינת נוסעים ובעיקר פרי הדר וכן חומרי בנייה, זבל, בהמות לשחיטה, תוצרת נפט וכו'. עם הזמן פסקה הובלת הנוסעים במסילה, שכן הדרך באמצעות הכביש לת"א היתה טובה בהרבה. בשנות המאורעות קיבלה המסילה משנה חשיבות, שכן הובלת הסחורות בין המושבה לחיפה או לת"א נעשתה באמצעות הרכבת. גם הובלת סחורות מחיפה לת"א נערכה כאן (מאחר שבלוד אי אפשר היה להוביל סחורות אלו מבלי שיפגעו). באמצעות הרכבת הגיעו הסחורות לפ"ת ומפ"ת באמצעות משאיות - לת"א.
במאורעות 1939-1936 נפגעו מסילות הברזל ע"י פורעים ערביים. לכן הוקמו לאורכן מיצדיות סמוך לגשרים. מיצדית כזו ניצבת מדרום לירקון בקצה הדרום מזרחי של חורשת כפר הבפטיסטים (חורשת מיר). על המצדית ניתן להבחין בכתובת P.P.R.D וסמל כתר. זהו הסמל של חיל נוטרי הרכבת, אשר איבטח את המסילה ואת תנועת הרכבות.

מתוך: שרה ומאיר אהרוני (עורכים), 1991, אישים ומעשים בפתח-תקוה והסביבה, הוצאת מקסם בע"מ.