שכונות, רחובות ואתרים

בין הירקון מדרום ורמת הדר מצפון (כיום חלק מהוד השרון) נמצא פרדס בחריה, ששנים רבות היה הגדול בפרדסי הארץ. אדמות הפרדס נקנו בראשית המאה העשרים מהסוחר היפואי הנוצרי א. רוק ע"י חברה יהודית, שבין בעליה נמנו בלום, אפלבויים, לוי, פ' פסקל, שמעון רוקח ומויאל. פרדס זה היה הניסיון הראשון של איכרי פ"ת לעבד אדמות מצפון לירקון ולהישאר לגור במושבה.
בראשית המאה היווה הפרדס חלק שמיני מפרדסי פ"ת. לפני מלה"ע הראשונה עברה בפאתו המזרחית של הפרדס הדרך מיפו לשכם.
במלחמה שימשו הפרדס ותל קנה, הנמצא בתחומו, כקו חזית בין הטורקים לחיילים האנגליים. במאורעות 1921, כאשר הפורעים הערביים משבט אבו קישק תקפו את פ"ת, הציתו קודם את הבניינים ואת בתי האריזה בפרדס. היה זה אות למגיני פ"ת, כי הפורעים מתקדמים אל עבר המושבה וכבר הגיעו אל הירקון.
בפרדס עבדו פועלים ערביים ויהודיים, ביניהם ברל כצנלסון. בתקופת הקטיף העסיק הפרדס למעלה מ-250 עובדים, והיבול השנתי הגיע לכ-60,000 ארגזים. את הפרי הובילו לנמל יפו ולתחנת הרכבת בפ"ת.
ב-1931 הונחו בפרדס פסי דקוביל, שבאמצעותם הובל הפרי בפרדס. לצורך זה נבנה גשר על נחל קנה העובר בפרדס (גשר זה ניצב על תילו עד היום). במאורעות 1939-1936 סבל הפרדס מחבלות, ובתי האריזה שבו הוצתו מספר פעמים. לכן עברה השמירה במקום לידיים עבריות.

מתוך: שרה ומאיר אהרוני (עורכים), 1991, אישים ומעשים בפתח-תקוה והסביבה, הוצאת מקסם בע"מ.