שכונות, רחובות ואתרים

תל אפק-אנטיפטריס (ולא מבצר אנטיפטרוס! המבצר הוא טורקי ושמו "בינאר באשי") מצוי בין פ"ת לראש העין, ושולט הן על "מעבר אפק" והן על מעיינות הירקון (נ.צ.1437/1678). מגיעים אליו בכביש פ"ת-ראש העין.
בהכנסנו למחנה שבראש התל נראה מימין מבנה מיושן ולצידו בריכות גדולות. זהו חלק ממפעל, שהקימו האנגלים ב-1936 להזרמת מי הירקון לירושלים. המחנה שבראש התל שימש את צה"ל ומשמר הגבול עד 1967, לאחר מכן את משלחת החפירות בתל ולבסוף (כפי שמלמדים הציורים על קירות המבנים) - להסרטת סרטים. נחצה את המחנה מערבה וניכנס לתחומי המבצר הטורקי, שנבנה בשנים 1573-1571.
זהו מבצר מרובע, מוקף חומה (משוחזרת בחלקה) שבה אשנבי ירי, ובפינותיו ארבעה מגדלים. המגדל הדרום-מערבי גדול במיוחד ומתומן, ובו מדרגות עלייה לקומה השנייה. בקיר המערבי של המצודה השתמר בשלמותו השער, לרבות הסף והמזוזות, והשער הפנימי שצורתו כצורת האות ר.
במרכז המצודה, במקום בו ניצבו מבני המגורים, המחסנים והמסגד שלה, נחשפו בחפירות ארמונות גדולים מהתקופה הכנענית. המרכזי בהם, ששוחזר בחלקו וניתן לרדת אליו במדרגות עץ, הוא בית מושל מצרי מהמאה הי"ג לפסה"נ, תקופה בה שלטו המצרים בכנען. במבנה שרדו חדרי קומת הקרקע וחלקו התחתון של גרם המדרגות, שבו עלו לקומה השנייה. בכניסה לארמון ניכרת שוקת אבן, שלידה קשרו את סוסי המבקרים.
ביציאתנו משער המצודה אל המדרון המערבי נזכה בתצפית יפה לעבר מעיינות הירקון ואזור פ"ת. נרד בשביל לכיוון דרום-מערב, לעבר השער הקטן שליד הכביש, נחצה את משטחי הדשא ונטפס דרומה, אל הקצה הדרומי של הדשא, בראש הגבעה. מכאו נראה למרחוק מבצר מגדל צדק שבשולי הר שומרון. אם נתקדם כ-30 מטר מקצה הדשא דרומה, בתוך עשביית הפרא, נבחין בשקע גדול באדמה, וכשנתקרב נראה קשתות אבן, משטח עגול למחצה מרוצף אבנים, ובסיסי מושבים המקיפים אותו. זהו אודיאון - תיאטרון קטן למופעי מוסיקה, מהתקופה הרומית המאוחרת. זהו החלק היחיד מאנטיפטריס (לא אנטיפטרוס!) הרומית, שניתן לבקר בו. בעיר נחשפו גם הקארדו - הרחוב הראשי, חנויות משני צדיו, כיכר העיר ובית מפואר בעל רצפות פסיפס, אך כולם מכוסים צמחייה ועפר ומחכים, שרשויות המדינה יירתמו לחשיפתם מחדש ולהכשרתם כאתר ביקור מרתק.

מתוך: שרה ומאיר אהרוני (עורכים), 1991, אישים ומעשים בפתח-תקוה והסביבה, הוצאת מקסם בע"מ.