שכונות, רחובות ואתרים

הבית עמד ברחוב ז'בוטינסקי.
יעקב קרול הגיע לפתח-תקוה בשנת תרס"ו (1906) ולקח על עצמו את ניהול פרדסו של אביו בן 40 הדונם ובתנאי שכל עובדיו יהיו יהודים, לכן זכה בכינוי "די ציוניסטישע בויארע" (הפרדס הציוני). יעקב ופילה רעייתו, פתחו ביתם בפני כל פועלי פתח-תקוה, וכשאספו פועלי המושבה תרומות לפתיחת קלוב הפועלים, תרם יעקב סכום נכבד לטובת העניין. בשנים של "מלחמת הזקנים והצעירים", שימש ביתו במה. ד"ר ברנשטיין כהן מצא בבית זה אוהדים למעשיו. הבית שימש כבית ועד לצעירי המושבה המתקדמים ובין הבאים אליוהיו האחים שטרייט-מורי המושבה, הסופר יעקב רבינוביץ וכן אורחים שביקרו במושבה, כנחום סוקולוב, מנחם אוסישקין, שמריהו לוין ואחרים. המשוררת אסתר ראב, בימי ילדותה היתה במקום כבת-בית. האורחים ישבו באולם המרווח של הבית ובמרפסת. הבית שרת את ענייני הציבור, ומרתפו ששימש את פעולות ה"הגנה" במושבה. בימי התורכים מצאו רבים מחברי השומר מסתור במרתף זה. בבית זה נוסד "הקלוב הלאומי הרדיקלי", שעקרונותיו היו עבודה עברית, שפה עברית ושמירה עברית. הבית שהיה גדול, בלט בצבעו הכחול, רהיטיו היו צנועים והובאו מרוסיה. מצבו הכלכלי הקשה הביאו למכירת הבית והפרדס. יעקב קרול עבר להתגורר עם בנותיו בגבעת-חן.