מוסדות

במלחמת העולם הראשונה היה מפעם בפעם מופיע בחוצות פתח-תקוה ערבי עם חמור שעל גבו ארגז דמוי שובך יונים וחצובה בעלת שלוש רגליים. הערבי היה מכריז בקול על "פורגה"-הצגה. תמורת סכום כסף קטן. הוא היה מתמקם בגן המושבה, מציב את "השובך" שלו על החצובה ומקרין סרט אילם - יומן חדשות שהציג את הסולטן התורכי ירום הודו, רקדנית בטן מפורסמת בארצות המזרח ותמונות ממלחמת רוסיה-יפן. הסרט לא הוקרן על מסך, אלא על הדפנות הפנימיות של התיבה. הצופה היה צריך להצמיד את עינו לחריר בדופן התיבה והערבי היה מסובב ידית כדי שהתמונות ינועו סחור סחור מול החריר. זה היה, כמובן, פנס-קסם - הדור הראשון של הראינוע שבו הוקרנו סרטים אילמים על מסך מול עיניהם של צופים רבים.
בתום מלחמת העולם הראשונה נחנך ראינוע במרפסת הגדולה של מלון גיסין. המודעות שהכריזו על הסרטים נכתבו ביד. ובהן נאמר כי "הכניסה בסוסים ועגלות - מסביב".
כשתי הקרנות היו בשבוע. עד שבשנת 1924 הכריז בנק אפ"ק הציוני על משה גיסין בתור פושט רגל. כעבור זמן מהף לאר שהותקן חשמל במושבה, הקים יצחק שפירא את בית הראינוע שלו "סהר" ברחוב פינסקר. רוב הסרטים שהוקרנו בו היו סרטי פעולה - מלחמה, פשע, אינדיאנים ובוקרים.
כמו כן היה ראינוע "הרצליה".
עידן הקולנוע החל עם בניית קולנוע "הדר" ואח"כ קולנוע "היכל". לאחריו נבנה קולנוע "שלום".