אישים ומייסדים

סירקין נחמן נולד במוהליב (רוסיה) ב- 11.2.1868. קיבל חינוך תורני ועברי חדיש. למד בגימנסיה הרוסית. כבר מנעוריו מרד בכל דיעה מוסכמת, ובין השאר גורש המגימנסיה כי פגע בכבוד מורהו. משפחתו עברה למינסק ושם סיים את לימודיו.
היה פעיל בתנועת חיבת ציון. למד בלונדון אנגלית ופילוסופיה, חכמת ישראל, סוציולוגיה, כלכלה ומדעי הטבע באוניברסיטת ברלין.
היה פעיל בחוגים מהפכניים וסוציאליצסטים באגודת הסטודנטים. הגה רעגיון לכנס קונגרס ולארגן את העם לציונות. נענה לקריאת הרצל ליסוד ההסתדרות הציונית והטיף לציונות סוציאליסטית.

1899 - התחתן עם סטודנטית לרפואה והחל אף הוא בלימודי הרפואה בבזל, שלבסוף זנח לטובת הרעיון הציוני. הוא לא חדל מלהטיף לציונות והיה הראשון שהכריז על רכישת אדמה בארץ, שבהתחלה ההתנגדות לו הייתה רבה.
1900 - התחילה פעילותו כמנהיג התנועה הציונית-סוציאליסטית.
1904 - גורש מגרמניה בשל השתתפותו בהפגנות סטודנטים, ומשם יצא לפריז. לאחר המהפיכה הרוסית שב לרוסיה והמשיך במאבק לציונות.
1907 - יצא עם משפחתו לארה"ב וערך את עיתון הטרטוריאליסטים.
1909 - הפך למנהיג "פועלי ציון" באמריקה וכתב מאמרים.
1914 - אשתו בתיה נפטרה והוא נשא את אחותה מאשה. במלחה"ע הראשונה היה מיוזמי הקונגרס היהודי-אמריקאי.
1919 - היה ציר לועדת המשלחות היהודיות.
1920 - בא לארץ וקבע בדו"ח של המפלגה (פועלי ציון) את יסודות ההתיישבות שתהא בנוייה על עקרים קולקטיביים. למרות מחלת הלב הגוברת, שמוטטה את בריאותו, המשיך באיתנות לעבוד למען הרעיון וההגשמה.
סירקין מרד בדעות מוסכמות, איש ריב ומדון, נלחם על דיעותיו, לא ויתר ולא נכנע, הואשם בחוסר נימוס וטאקט, רבים חשבהו למטורף.

ב- 6.9.1924 נפטר בניו-יורק. ובשנת 1951 הועלו עצמותיו לישראל לבית העלמין אשר על שפת הכנרת, במחיצת ברל כצנלסון, ממשיך מורשתו הרוחנית.

ע"ש נקרא בארץ: כפר סירקין שליד פ"ת ורחובות בת"א וערים אחרות.