אישים ומייסדים

אליעזר בן-יהודה נולד בשנת 1858 בלושקי שבליטא. שמו המקומי: אליעזר יצחק בן-יהודה ליב פרלמן (אליאנוב).
את השכלתו הראשנית רכש ב"חדר". בגיל 15 למד אב"י בבית הספר הראלי בעיר דווינקס, וחבריו השפיעו עליו להתמסר לתנועה הסוציאליסטית. בשנת 1878 נסע לפריס והחל בלימודי הרפואה. בעיתונות הרוסית קרא על מאבקו של העם הבולגרי לעצמאות, ובעיתונות העברית קרא על "שאלות" לאומיות של העם היהודי. בשנת 1879 התפרסם מאמרו הראשון בעיתון השחר, ושמו "שאלה נכבדה". בתחילת שנת 1881 נישא לדבורה לבית יונאס ושניהם עלו לארץ. אב"י החל לעבוד בעיתון החבצלת בירושים, ולימד זמן קצר בבית הספר של חברת כי"ח בירושלים, בהציבו תנאי שהוראתו תהיה בעברית בלבד. רעייתו נפטרה ואב"י נישא לאחותה שהחליפה את שמה לתמרה.
אליעזר בן יהודה לחם "בחלוקה" והגיע לעימותים רבים עם כמה מרבני ירושים. בעקבות הלשנה לשלטון התורכי נאסר בשנת 1894, עד שזוכה בהתערבות הברון רוטשילד. יחד עם דוד ילין ייסד בשנת 1890 את "ועד הלשון העברית", ועמד בראשו עד פטירתו. בשנותיו האחרונות הקדיש אב"י את עצמו לעבודת ההכנה של מילונו הגדול, וחלק מן העבודה עשה באירופה ובאמריקה, שבה שהה בימי מלחמת העולם הראשונה.
אליעזר בן-יהודה נפטר בליל שבת, נר שני לש חנוכה תרפ"ג (1922), והוא בן 65 שנה.