אישים ומייסדים

דוד הגר

נשוי לרחל, אב לשניים, סב לעשרה נכדים וסבא רבא לארבעה נינים.

ואלה תולדות: נולד ברומניה למשפחה בת 14 ילדים, ועלה לארץ לבדו במסגרת עליית הנוער, כשהוא בן 14 בלבד. בגיל 17 וחצי התגייס לחיל הרגלים ושובץ בחטיבה 16 – פלוגה 169 שומרי החומות מעל מושב אורה. שירת בצה"ל 28 שנים והשתחרר בדרגת סגן אלוף בחיל השלישות. בתפקידו האחרון היה ראש ענף אזרחים עובדי צה"ל. הוא בעל תואר ראשון משולב – סוציולוגיה פוליטיקה וממשל, וקרימינולוגיה.

מתגורר בפתח תקוה משנת 1964. בין השנים 2004-1990 הקים וניהל את יחידת הקליטה העירונית, שעזרה לעולים החדשים שהגיעו בעיקר מברית המועצות שהתפרקה, אך גם מרומניה, רוסיה, בולגריה ואתיופיה. על מפעלו זה זכה ב-2013 בתואר "איש המופת של העלייה", מטעם הסכנות היהודית. מאז יצא לגמלאות ועד ספטמבר האחרון ניהל עם אשתו את חנות תשמישי הקדושה המשפחתית "רקמת רחל", שפעלה במרכז העיר ב-40 השנים האחרונות.

פתח תקוה ואני: "המקום האהוב עלי הוא כיכר רוטשילד, שמסמלת בעיני את ההיסטוריה של מדינת ישראל, אני זוכר שקלטתי בשמחה את האנשים שהגיעו, כי חשבתי שזה יקדם את העיר מבחינה כלכלית ואנושית. ובאמת הגיעו ונשארו הרבה בעלי מקצוע טובים. אני מאוד אוהב את אנשי פתח תקוה, כי הם פחות יהירים מאשר במקומות אחרים".

העשייה עליה עיקר גאוותי: "מעבר לעזרה הבסיסית לאנשים, גם את הצדדים האחרים לא עזבתי. באמצעות אירועי תרבות ניסיתי, בעיקר בחגים, להחדיר בעולם יהדות, ולאו דווקא מהבחינה הדתית אלא התרבותית. ואני חושב שמאוד הצלחתי. ההופעות היו ברוסית אך חלקן בעברית, כדי שיתרגלו לשפה. אני מאוד גאה שניתנה לי האפשרות להיות חלק מהמפעל הציוני באפן מעשי".

רגע מרגש: "כשאני הולך ברחוב עדיין ניגשים אליי אנשים, מנשקים ואומרים 'תודה רבה'. גם כשאני מספר על זה, אני מתרגש, כי בזמן אמת לא היה קל. המאבקים עם המוסדות, השגת התקציבים. לא פעם ארגנתי תקציב עבור משפחת עולים שנזקקה למיטה לילד או לבגדים. לא פעם לקחתי מוצאי חימום מביתי ונתתי לאחרים. באותם רגעים קשים שלהם, חזרתי לעצמי, אל הילד שעלה לבדו, וניסיתי להתחבר אל מה שהם מרגישים. אני חושב שהצלחתי, אנשים עדיין מתקשרים אליי, אפילו ביום ההולדת שלי, וזה בעיני הרבה. אני שמח שיודעים להעריך את מה שעשיתי".

פתח תקוה שאני משאיר לבאים אחריי: "כשאני הגעתי לפתח תקוה, העיר מנתה 180 אלף תושבים והיום היא מונה כמעט 250 אלף, וזה מאוד מעודד ומשמח. אני משאיר אחריי פתח תקוה טובה ואיכותית, שיש בה חיי תרבות עשירים, לצד חיי שגרה טובים. אני רואה עיר מתקדמת, עם מגדלים. בעיני זה מוסיף כוח".