אישים ומייסדים
ארמונד אלהרר
נולד בשנת 1940 במרוקו. עלה לישראל בשנת 1956.
את ילדותו עשה ארמונד במרקש שבמרוקו בחיק משפחתו החמה, תוך הבעת געגועים לעלות לארץ ישראל. החלום אכן התגשם ובמאי 1956 עגנה אונייתם בחיפה. העולים הוסעו למעברת צפת. תוך ימים עברה המשפחה לירושלים מושא חלומותיה.
ארמונד התאקלם מהר תוך שהוא עובד ביום לפרנסתו ופרנסת משפחתו ובערב למד. בהיותו תלמיד, במבצע סיני, עקב גיוס המורים, מונה ארמונד כאחראי על התמידים לצד שש מורות.
בשנת 1959 התגייס לצה"ל, לחיל התותחנים. את הפער בין הידע הנדרש בחיל, לבין ידיעותיו השלים בכוחות עצמו תוך התמדה ונחישות. אלו עזרו לו ונבחר להיות חניך מצטיין גדודי. במהלך מבצע נוקייב, בגבול הסורי נפצע.
אחרי שלחם במלחמת ששת הימים ושוחרר ממנה, גוייס שוב למלחמת ההתשה בתעלת סואץ, אומנם לתקופה קצרה. אך זו נמשכה 20 שנים! במהלכן טיפס בסולם הדרגות עד לדרגת סגן אלוף ובתפקיד מפקד מערך הגיוס של אוגדת מילואים. בעקבות שיטת גיוס ייחודית שהגה, הוענק לו פרס בטחון ישראל. בנוסף לכך שיטת הגיוס שהכין, נלמדת בצה"ל בכל הקורסים ובכל החילות, לרבות המכללה לבטחון לאומי. מפקד חיל התותחנים הפכו למדריך ראשי בתחום זה. אכן, בשירות שלו עסק ארמונד בהדרכה ליחידות צה"ל.
עם שחרורו מצה"ל, התמנה כמנכ"ל חברת בניה. גם שם הציב רף גבוה לביצוע הן באיכות הבניה והן במהירות הבניה. תוך כדי כך בנה גם, בהתנדבות, בית כנסת לשכונת מגוריו.
מאז תחילת שנות ה-90, התמסר ארמונד ללמד, בהתנדבות, ילדים ולהכינם לקריאת התורה בשבת בר המצוה שלהם. כך עברו תחת ידיו למעלה מאלף ילדים.
בשנים 2003-1988 כיהן ארמונד כחבר מועצת העיר פתח תקוה, בה היה חבר ועדת בנין ערים, ועדת הכספים, ועדת מכרזים, ועדת ביקורת ועוד.
עם סיימו את הכהונה, החל לעסוק בהתנדבות במיזם פינוי-בינוי. במסגרת זו עסק בלמעלה מאלף יחידות דיור שהצליח להיטיב עם בעליהן. כל זה לצד המשך הכנת ילדים לבר-מצוה ופעילויות ציבוריות נוספות.
על כל אלה ועוד, הוכתר ארמונד אלהרר בעיטור יקיר העיר פתח תקוה, בשנת תשע"ג.
את ילדותו עשה ארמונד במרקש שבמרוקו בחיק משפחתו החמה, תוך הבעת געגועים לעלות לארץ ישראל. החלום אכן התגשם ובמאי 1956 עגנה אונייתם בחיפה. העולים הוסעו למעברת צפת. תוך ימים עברה המשפחה לירושלים מושא חלומותיה.
ארמונד התאקלם מהר תוך שהוא עובד ביום לפרנסתו ופרנסת משפחתו ובערב למד. בהיותו תלמיד, במבצע סיני, עקב גיוס המורים, מונה ארמונד כאחראי על התמידים לצד שש מורות.
בשנת 1959 התגייס לצה"ל, לחיל התותחנים. את הפער בין הידע הנדרש בחיל, לבין ידיעותיו השלים בכוחות עצמו תוך התמדה ונחישות. אלו עזרו לו ונבחר להיות חניך מצטיין גדודי. במהלך מבצע נוקייב, בגבול הסורי נפצע.
אחרי שלחם במלחמת ששת הימים ושוחרר ממנה, גוייס שוב למלחמת ההתשה בתעלת סואץ, אומנם לתקופה קצרה. אך זו נמשכה 20 שנים! במהלכן טיפס בסולם הדרגות עד לדרגת סגן אלוף ובתפקיד מפקד מערך הגיוס של אוגדת מילואים. בעקבות שיטת גיוס ייחודית שהגה, הוענק לו פרס בטחון ישראל. בנוסף לכך שיטת הגיוס שהכין, נלמדת בצה"ל בכל הקורסים ובכל החילות, לרבות המכללה לבטחון לאומי. מפקד חיל התותחנים הפכו למדריך ראשי בתחום זה. אכן, בשירות שלו עסק ארמונד בהדרכה ליחידות צה"ל.
עם שחרורו מצה"ל, התמנה כמנכ"ל חברת בניה. גם שם הציב רף גבוה לביצוע הן באיכות הבניה והן במהירות הבניה. תוך כדי כך בנה גם, בהתנדבות, בית כנסת לשכונת מגוריו.
מאז תחילת שנות ה-90, התמסר ארמונד ללמד, בהתנדבות, ילדים ולהכינם לקריאת התורה בשבת בר המצוה שלהם. כך עברו תחת ידיו למעלה מאלף ילדים.
בשנים 2003-1988 כיהן ארמונד כחבר מועצת העיר פתח תקוה, בה היה חבר ועדת בנין ערים, ועדת הכספים, ועדת מכרזים, ועדת ביקורת ועוד.
עם סיימו את הכהונה, החל לעסוק בהתנדבות במיזם פינוי-בינוי. במסגרת זו עסק בלמעלה מאלף יחידות דיור שהצליח להיטיב עם בעליהן. כל זה לצד המשך הכנת ילדים לבר-מצוה ופעילויות ציבוריות נוספות.
על כל אלה ועוד, הוכתר ארמונד אלהרר בעיטור יקיר העיר פתח תקוה, בשנת תשע"ג.
