אישים ומייסדים

נולד בשנת 1904 בעיירה רמגולה שבליטא, למשפחה מסורתית-ציונית שעסקה במסחר.
בשנת 1925 עלה לארץ דרך צרפת, משם לביירות ומשם למטולה, שבה נעצר על עלייה בלתי ליגלית והחזירו אותו ללבנון - ואח"כ שוב הוברח למטולה.
הגיע לפ"ת, אל אדון דוד ויסוקר, שעזר לאנשי הפועל המזרחי להיקלט בפ"ת.
הצטרף ל"קבוצת יהושע" שחייתה במקום המוכר היום ככפר - אברהם. עיקר עיסוקו היה בכיבוש עבודה עברית בפרדסי האיכרים ובסלילת כביש פ"ת-ת"א.
בשנת 1928 לאחר שנשא לאשה את רבקה, התחיל לעבוד ב"פרדס אטינגון", ולאחר תקופה קצרה הפך למנהל הפרדס. אז עבר לגור במבנה שהיה בפרדס. עד שנת 1946 גר שם ללא מים זורמים, ללא חשמל וברוב הזמן היתה משפחתו מבודדת ורחוקה מהמושבה פ"ת.
עם פרוץ מלחמת-העולם השניה גידל ירקות והקים רפת. עם קום המדינה חיסל את הרפת והקים עם חקלאים נוספים את "קבוצת קמה" לעיבוד חקלאי. ב-1954הקים מכון שאיבה על גדות הירקון והיה הראשון לזרוע כותנה ואח"כ גידולים נרחבים עבור התעשייה, נטיעת מטע פרי נשיר ופרדס.
בשנת 1990 העביר את שטחי החקלאות לטיפולם של בניו משה ויעקב, הרואים את דרכם בחקלאות, ואליהם הצטרף גם נכדו יורם.
הוא תקווה כי כולם יוכלו להתקיים מחקלאות, שהיא אבן היסוד לעמנו ולמדינת-ישראל.