אישים ומייסדים

דבורה שפירא, בתם של שושנה וראובן סביטיצקי, נולדה בשנת 1910 בפ"ת. הוריה היו מראשוני המתיישבים בתקופת ה"ביאליסטוקאים". סיימה לימודיה היסודיים בבי"ס פיק"א. השתלמה באוניברסיטה הפתוחה ובבר-אילן. מעורבת ומושרשת במתהווה במקום בכל תקופות חייה. נישאה ליצחק-צבי בן מיכאל שפירא, אחיו הבכור ואפוטרופוסו של זקן-השומרים, ר' אברהם שפירא ז"ל. הקימה בית חם, קשור לאדמה, לעבודה ול"הגנה". ברוח זו חינכה את שלושת ילדיה. בשנת 1952 נפל בנה מיכאל, בשעת מילוי תפקידו בנח"ל ברביבים ודבורה תרמה מגרש לגן-נוי ולגן-ילדים לזיכרו. בשנת 1982 נתאלמנה.
דבורה שפירא עוסקת במרץ ובעניין רב בפעולה ההתנדבותית במיסגרות שונות: היא חברה ב"נעמת", עושה ב"בית רבקה", מכהנת כיו"ר גמ"ח ארגון "יד - לבנים", מרצה בבתיה"ס על תולדות פתח-תקוה וגבורת ראשוניה, תורמת ביד נדיבה למוסדות חסד רבים. דבורה שפירא רגישה לבעיות חברה, מצטיינת בגישתה הלבבית לזולת ובאהבתה לאם המושבות.