אישים ומייסדים

יוסף ספיר נולד ביפו בכ"ו שבט תרס"ב (1902) לאביו אליהו ולאמו מינה (בת בן-ציון שאטיל). למד בביה"ס "עזרה" ובבית מדרש העברי למורים בירושלים.
בהיותו בן 17 נאלץ לעזוב את לימודיו ולעזור במשק החקלאי בפתח-תקוה. תוך כדי כך המשיך להשתלם בלימודים כללים ובשפות עברית, אנגלית וגרמנית.
1921 - השתתף בהגנה על פתח-תקוה.
1923 - נבחר לחבר הועד- ה"חקלאי".
1924 - ממייסדי אגודה- שיתופית "חקלאי" - נסע בשליחות "בני בנימין" - לחקור את מצב הפרדסנות.
1928 - משנה זו הגביר את פעילותו ב"התאחדות- האכרים" כחבר הנהלתה.
1937-1939 - עבד בחברת "פרדס". בתחילה - כסגן - מנהל ואח"כ מנהל חב' "פרדס".
1940-1951 - כיהן כראש העיר. שנים אלו היו גורליות ביותר בחייה של פ"ת. בתקופה זו זכה למעבר ההיסטורי מראש עיריה בתקופת המנדט, לראש עיריה במדינת ישראל. דאג לביסוס העיר ולהרחבתה, וכן להרחבת השירותים העירוניים. דאג לשיפור פני העיר, שבמשך שנים נראתה ככפר קטן. היה מיוזמי הקמת מפעלי התעשיה בעיר. בשנים בהן שימש כראש העיר נבנו מבנים רבים בהם בתי-ספר ומרפאות- עירוניות. כמו-כן, נבנה שיכון עירוני לחיילים- משוחררים ולדיירי הצריפים התימנים. פעל במישורים מונציפלים וממלכתיים, שימש כנשיא לשכת "בני-ברית" חבצלת השרון.
היה ממייסדי המפלגה הליברלית ויו"ר המפלגה. בין מקימי גח"ל וראשיה. היה שר בממשלת ישראל והחזיק בתיקים כלכליים. בתוקף תפקידו נמנה עם קברניטי הכלכלה של המדינה. רעייתו: חולדה (לבית יטקובסקי). ילדיו: איליה (שחור), אורנה. נפטר בט"ו אדר תשל"ב 1972.