אישים ומייסדים

קורות חיים

נחמיה ישראלית (1966-1898), נולד בקלצק, רוסיה הלבנה לאביו שמחה יהודה לייב יאזראעליט ולאמו מלכה לבית וישנייבסקי. ב-1911 התלווה נחמיה לאביו לאחד ממסעותיו לא"י, חזר לרוסיה לזמן מה וב-1913 עלה ארצה עם אמו, אחותו ואחיו הצעיר. האב עלה לארץ להשתקע ב-1914. למד בביה"ס חקלאי בפתח-תקוה והיה במקצועו חקלאי. היה פעיל ציבור. המשפחה פיתחה משק הדרים והשתרשה בחיי המושבה. ב-1916, לאחר מות אביו נאלץ נחמיה להפסיק את למודיו בביה"ס החקלאי ולעזור לאמו בנהול הנחלה והפרדס.
נחמיה היה חקלאי ופעיל בשדה השמירה והביטחון.
במאורעות 1921 היה בין מגיני פ"ת ובין רוכשי הנשק. הרובה שלו נמסר אחר שנים לגניזה בבית "יד-לבנים" פ"ת. היה בין מייסדי הלואה וחסכון בפ"ת ובנק קופת מלוה חקלאית בפ"ת, כמו כן השתתף בפעולות ארגוניות של החקלאים; מקומיים וארציים.
בפרדס איזראעליט, שנשא אח"כ את השם פרדס ישראלית, המשיך נחמיה לקיים את מסורת אבותיו בעבודה עברית ופרדס זה שמש בית ספר חקלאי לעליה השניה והשלישית, ונחמיה שהיה בקיא בעבודת הפרדס הדריך פועלים רבים. לאחר נישואיו בשנת 1924 לשושנה יהלום, בנה ביתו ליד הפרדס.
נחמיה הפריש מדי חודש ממשכורתו לגמילות חסדים.
במלחמת השחרור שכלו את שני בניהם: אריה ויעקב. נשאו את סבלם באומץ-לב בלתי רגיל ושמשו דוגמא לרבים. לאחר נפילת הבנים תרמה המשפחה גביע נודד לטפוח גינות ונחמיה הקדיש מזמנו לעדוד גינות בחצרות הבתים ובבתי הספר.
עם הקמת שכון הציונים הכלליים על חלק מהפרדס, שיובש לאחר נפילת הבנים, תרמה המשפחה מגרש להקמת בית כנסת ע"ש הבנים אריה ויעקב הי"ד.
לימים הוסב שם השכון ל"שכונת אחים ישראלית".
לאחר פטירת נחמיה תרמה אלמנתו, שושנה ישראלית, לעירייה עוד שני מגרשים.