אישים ומייסדים

קורות חיים

ר' שמחה יהודה-ליב איזראעליט נולד בשנת 1859 בקלצק, פלך מינסק, רוסיה הלבנה, לאביו ר' אביגדור ואמו נחמה. אבי סבו, ר' אביגדור מפינסק, מתלמידי הגר"א מוילנה היה מראשי המתנגדים לחסידים ונודע במלחמתו ברב ר' שניאור זלמן מלאדי בעל התניא. ואילו אביו, ר' אביגדור, הפך לחסיד נלהב ובדרכו הלך גם ר' שמחה-יהודה לייב. לאחר מותו של ר' אביגדור חזר שמחה יהודה לייב למתנגדים ולציונות. בנעוריו גלה למקום תורה, למד בישיבות וולוז'ין ומיר. שקד על לימודי לשונות ושלט היטב בשפות הרוסית, הגרמנית והפולנית. אף התבלט בכשרונותיו הרבגוניים ובהגיונו, בפקחותו ובישרו. סירב לקבל על עצמו את עול הרבנות ובחר להתפרנס מחכירת אחוזת סוכליטש מהנסיך רדז'יוויל, בה גרו הוא ובני ביתו.
עוד בסוף המאה שעברה, משהופיע ד"ר הרצל על במת הציבוריות היהודית, הושפע מהרעיון הלאומי. באותו זמן ניכרה התעוררות ציונית חזקה במינסק וסביבתה לרגל "אגודת האלף". ור' מאיר טויבנהויז איש צפת, בא בימים ההם גם לקלצק להטיף להתיישבות של אלף משפחות מרוסיה בגליל העליון. הרעיון קסם לשמחה-יהודה לייב, אך לאחר שעלה לארץ בחר לקנות נחלה בפתח-תקוה לשם נטיעת פרדס, הואיל ושם כבר גרו דודו ר' דוד איזראעליט ורעייתו שיינה חנה (אחותו של שמחה יהודה) וילדיהם: ראובן, נתן, רחל, רבקה ומרים. העבודה בנטיעת הפרדס נמסרה לדוד דוד. לאחר שדודו זה הודיע לו, כי הפרדס כבר מביא פירות ומשפחתו יכולה להתפרנס ממנו, עלתה רעייתו מלכה עם שלושה מילדיהם לארץ. זה היה בשנת תרע"ג (1913). שמחה יהודה לייב נשאר עוד בחו"ל, ורק בחורף תרע"ד (1914) עלה לארץ, (בין ביקורו הראשון בארץ לביקורו זה להשתקע, היה כמה פעמים בארץ). אף לאחר עלותו והתנחלותו בפתח-תקוה המשיך בדרכו, והיה צמוד לאהלה של תורה. מחונן בכוח של מסביר, היה מגיד שיעורים בגמרא בפני לומדי תורה, ושיעוריו היקנו לו פרסום. בשקדנותו והתמדתו בלימוד היה מופת לרבים. בעל נפש עדינה וטוהר מידות. כמו בסוכליטש כן גם בפתח-תקוה היה מעורה בין הבריות, איש רעים, וביתו פתוח לרבים. במלחמת העולם הראשונה מסר את מרבית כספו, 2,000,000 רובל, ללוי אשכול ואברהם הרצפלד לשם קניית תבואה וחלוקתה לנצרכים. נפטר בפתח-תקוה ביום ה' באלול תרע"ו-1916 ונקבר בירושלים, ליד קברו של ידידו הרב סלנט ז"ל.
רעייתו מלכה בת יוכבד ויעקב וישנייבסקי אב"ד של מינסק ונכדת הרב הגאון ר' דוד טבל, רבה של מינסק, היתה עקרת הבית והיא, שרגילה היתה לנהל את העסקים עוד בחו"ל, איפשרה לר' שמחה יהודה לייב לעסוק בתורה. לאחר פטירתו המשיכה בניהול המשק. עסקה בענייני ציבור ולחמה לזכויות האישה.
נפטרה ביום ד' אב תש"ב 1942.7.18 בפתח-תקוה. נקברה בירושלים, ליד בעלה.
רעייתו: מלכה לבית וישנייבסקי.
ילדיהם: חיים, בלה, טוביה (טבל), משה, נחמיה, צפורה, וולף ויונה.