דרכה של מושבה

חבשנת 1900 מסר הברון רוטשילד את עיניני המושבה לידי יק"א.חברת יק"א הודיעה שהמתיישבים לא יקבלו עוד תמיכה אישית, אלא סכומי כסף לביסוס משקיהם. איכרי פתח תקוה נחלצו מהר למדי מן המשבר, וכל איכר בנה את משקו לפי ניסיונו החקלאי. נטעו פרדסי הדרים, שהצליחו מאוד באדמות החמרה. להדרים היה שוק טוב בארצות הקרובות ובאירופה. איכרי פתח תקוה יזמו את הקמת חברת"פרדס", שדאגה למכירת הפרי והשיגה בעבורו מחירים גבוהים.
בעשור שבין 1900 ל-1910 שוב הוכפל מספר תושביה של המושבה ועמד על אלף וחמש מאות נפש. בתקופה זו התפתח ענף ההדרים.
מייד לאחר כיבוש הארץ בידי הבריטים, הוצא מן המחזור הכסף התורכי ובמקומו הוכנס לשימוש כסף מצרי - שטרי כסף בני חצי לירה ולירה. לא היו מטבעות ונוצרו קשיים במסחר ובתשלום שכר עבודה לפועלים. ועד המושבה של פתח-תקוה נקט יזמה והנפיק כסף נייר משלו. לירה מצרית הומרה בחלקי לירה מ"תוצרת מקומית".
הדבר נעשה ברשות הממשלה הבריטית, אשר הגבילה את הסכום הכולל שהיה הוועד רשאי להנפיק. הבריטים ראו בכך "הלוואה פנימית קצרת טווח". למעשה שימש הכסף הפתח-תקוואי את התושבים במשך חמש-עשרה שנה, עד שבוטל הרשיון הממשלתי.