סיפורו של מקום

במלחמת העולם השנייה היה מחסור חמור במנתחים בארץ-ישראל. מספר הממתינים לניתוח הגיע לאלף, והוצע אפוא לחכור בית חולים פרטי בחדרה לכמה חודשים כדי לקצר את התור. לבסוף הוחלט לפתוח בפתח-תקוה מחלקה כירורגית נוספת על המחלקה הקיימת בבילינסון. מחלקה זו נקראה בילינסון ב', ובראשה עמד הדוקטור נוח פלר.

הניתוח הראשון בבילינסון ב' נעשה ב-8 בנובמבר 1942. באותם ימים נשלחו בדיקות המעבדה לבילינסון. כמו כן לא היה שם בנק דם, לא אושר תקציב למקרר, וה"צנע" שרר בכול. מרדים היה רק לעתים רחוקות, שולחן הניתוחים היה ישן ועל חדש יכלו רק לחלום. אלא שבתוך חמש שנים נעשו בבילינסון ב' כחמשת אלפים ניתוחים ונפתחה בו מחלקה אורולוגית.

במלאות חמש שנים לבית החולים התקיימה לכבוד המאורע חגיגה במוצאי שבת, 29 בנובמבר 1947 - בדיוק כשאישרה העצרת הכללית של האו"ם את תכנית החלוקה - והבשורה נתקבלה בעיצומה של החגיגה. למחרת בבוקר פרצה מלחמת העצמאות, והאות ניתן בירי על אוטובוס "אגד" ליד פתח-תקוה. ידי הרופאים בבילינסון ב' מלאו אפוא עבודה.

במלאות שבע שנים לבילינסון ב' החליטה קופת חולים להעניק לו עצמאות וניתן לו שם משלו - "השרון". הדוקטור פלר מונה למנהלו.

מתוך: אריה חשביה, 1998, פתח תקוה 1878 - 1998, אם ועיר.