סיפורו של מקום

מבצע "בתק" נכלל במסגרת מבצע "דני", שאחת ממטרותיו היתה כיבוש מרחב לוד-רמלה, ושהיה במסגרת מערכת "עשרת-הימים" (11-18 ביולי 1948). במבצע "בתק" תוכננו כיבוש מגדל-צדק וכיבוש ראש-העין שאיימו על פתח-תקוה משני אגפים, ועם משתתפי המבצע נמנה גם גדוד חי"ם (חיל משמר) מאנשי פתח-תקוה. במגדל-צדק החזיקה פלוגה עיראקית סדירה מלבד הכוח הערבי המקומי ששהה בה; בראש-העין התבססו כשתי מחלקות עיראקיות ומחלקת משוריינים; בכפר קאסם שכן המטה העיראקי של הגזרה כולה, ולידו שריונים ותותחים; בבית-נבאללה היתה פלוגה של הלגיון.

בליל 11 ביולי 1948 יצא הכוח להתקפה. כשחצה הכוח את הכביש המוביל לבית-נבאללה, מעד אחד החיילים וירייה נפלטה מרובהו. הכוח הערבי שהחזיק במחצבות מדרום לכפר פתח באש על הפלוגה, אבל זו נמנעה מלהסתבך בקרב והמשיכה בדרכה. היא איגפה את הכפר איגוף עמוק ממזרח והמשיכה צפונה וכבשה את בית הספר ששימש מפקדה, את גבעת קבר השיח' ואת גבעת המסגד. עם שחר היה הכפר בידי כוחות צה"ל.

למחרת פתחו העיראקים בהתקפת נגד בסיוע משוריינים, תותחים ומטוסים. כיתת אנשי חי"ם (קשישים) מפתח-תקוה בפיקודו של אבשלום דינוביץ, שבאה לכפר בבוקר, עצרה את התוקפים. שני משוריינים עיראקים נפגעו בקרב, ושני האחרים נסוגו.

הכוח העיראקי נסוג, אבל תותחיו, שהרעישו את השטח שעות רבות, גבו מחיר דמים. עם הנופלים היו אבשלום דינוביץ ומשה זוננשיין, שעל שמם נקראו שני משלטים שהוקמו בזירת הקרבות.

בקרב זה פעל בגבורה חובש פלוגת החי"ם, דוד אברבוך, שהחיש עזרה ללוחמים תחת הפגזה כבדה. דוד "הכורך" פעל בשורות ה"הגנה" ובמגן דוד אדום מאז מאורעות 1936. חנות הספרים הקטנה שלו ברחוב חובבי ציון שירתה את ה"הגנה" בפתח-תקוה. כאן הוסתר הציוד לאימון בנשק; מכאן יצאו הודעות ה"קשר" לשמירה ולאימונים; כאן נפגשו בחורים ערב צאתם למשימות; וכאן נמסרו דרישות השלום מן החזית.

עם כיבוש מגדל-צדק נחרץ גם גורלה של ראש-העין. ב-12 ביולי נראו סימני נסיגה ראשונים - פיצוץ תחנת הכוח של מכון המים והצתת מכל הדלק הגדול שבכפר. מייד אורגנו סיורים באזור כדי לקבוע את תכנית הפעולה. ב-13 ביולי לפנות בוקר חזרו הסיירים ודיווחו שהכביש מראש-העין לג'לג'וליה והשטח מצפון-מערב לו נקיים מכוחות האויב; בסביבות תחנת השאיבה מתחוללת שרפה גדולה; ובמחנה ראש-העין לא אובחנה תנועה, ויש להניח שהשטח פונה. הוחלט לפעול בלי שהיות, וחבלנים נשלחו להניח מוקשים בכביש ראש-העין-ג'לג'וליה, וכן נשלח כוח לעבר ראש-העין. הערבים נסוגו מן המחנה, ממכון המים וממבצר אנטיפטריס. פלוגת חי"ם מגדוד "העין" בפיקודו של יוסף לוין תפסה עמדות מול כפר קאסם.

המשלטים שהחזיק בהם גדוד "העין" לאורך הקו המזרחי נמצאו באזור הררי קשה ודרכי גישה אליהם כמעט לא היו. החזקת הקו הזה - שאורכו לא עמד בשום יחס למספר האנשים למרות התגבורת שהוזרמה מפתח-תקוה - העמידה אפוא בעיות רבות וחמורות.

גבולות פתח-תקוה הועתקו קדימה ואזור של חמישים קילומטר סופח למדינה הצעירה. אזור זה כלל את הכפרים הערביים כפר קאסם, כפר ברה וחרבת חרש.

מתוך: אריה חשביה, 1998, פתח תקוה 1878 - 1998, אם ועיר.