סיפורו של מקום

באדר תרמ"ו היתה ההתנפלות הראשונה של הערבים על פתח-תקוה. הסיבה - בעלות על הקרקע. מתיישבי פ"ת החלו לחזור ולבנות בתיהם בפ"ת. ר' לייב פרומקין הקים בית מוקף גדר שנראה כמבצר. האיכרים החלו לעבד אדמותיהם, אך נתקלו בדרישתם של האריסים הקודמים, שרובם היו פלחים מפ"ת שנשארו ללא אדמה למזרע. האדמה נקנתה מאפנדים לפי חוק. אך הפלחים טענו שהאדמה הופקעה מהם ע"י הממשלה עקב חוב, ולהם היא שייכת.

ביום חורף, יצאו מרבית מתיישבי פ"ת ליפו לסידור עניינים, ובמושבה נותרו נשים, ילדים וכ-10 גברים. תושבי יהודיה ובראשם השיך עותמן, עלו על פ"ת. התושבים מיהרו לבית הרב פרומקין והתבצרו בו. וכשהגיעו הפורעים, אחזו בכל הבא לידיהם כדי להתגונן. הרב פרומקין, שיצא לבדוק אם כולם הגיעו לביתו, נפל לידי הפורעים שהכוהו נמרצות. כשחשבו שמת, לקחו את עדר המושבה וכל מה שהיה בדרכם ונסו. לעת ערב שבו הגברים.

ההתנפלות הטילה סערה ביישוב. השלטונות שהתערבו, אילצו את הערבים להחזיר את עדר המושבה ואסרו 30 מתושבי יהודיה. לגבי הנזקים, הושגה פשרה והחיים במושבה שבו למסלולם.